אז אמן פיתוי אני כנראה כבר לא אהיה ואפילו לא כותב מדריכים שמסבירים איך להתחיל עם בחורה. אבל אם הפוסט על מלכודת הידיד זכה להצלחה כה-מסחררת, למה שלא אנסה שוב את מזלי ואזרוק לעולם כמה טיפים יצירתיים שעדיין לא קראתם באף מדריך?
טוב, שתיקה כהסכמה, הבה נתחיל.
בארני סטינסון, האיש וההשראה.
ובכן, אני מאוד אוהב להשתמש בשיטת ה"בואי תראי מה יש לי" כדי להתחיל לדבר עם בנות. אפשר גם לקרוא לשיטה "בואי תראי מה יוצא לך מזה", הנקודה היא אותה נקודה. בדרך כלל כשאנשים רוצים להשתמש בתחבולה הזאת הם מזמינים אקסטרה צ'ייסר בשביל הבחורה או סתם מציעים לה בירה בחוף הים.
אממה, לבזבז כסף על מישהי לפני שהחלפתי איתה מילה זה קצת פחות הקטע שלי, לכן פיתחתי עם השנים מספר שיטות קצת יותר מתוחכמות;
המספר הנוסף – נפלת על יום סידורים מייגע בבנק או בקופת חולים, עליך לקחת מספר ולפניך תור של 40 זקנים מעופשים. אל תיפול רוחך! שלוף שני מספרים מהמכונה. לך תדע? אולי ממש בעוד 35 מספרים תכנס בדלת אשתך לעתיד ורגע לפני שתזלוג דמעתה הראשונה, הנה אתה, המלאך, מופיע עם זוג כרטיסים לגן עדן.
ואם היא לא תבוא? במקרה הכי גרוע עשית לאיזו זקנה את היום.
הכסא הריק – יוצאים לבלות. השכלתם לצאת מוקדם מהבית לשם שינוי, בחרתם במקום סטייל "המזג" ואתם יודעים שבעוד פחות משעה המקום יתפוצץ עד אפס מקום. כמובן שגם תפסתם את השולחן הכי שווה בבר ובאוויר מרחפת תחושת He's got the whole world in his hands או בעברית "לתפוס את העולם בביצים". אל נא תנוחו על זרי הדפנה! קחו שניים-שלושה כסאות בר חסרי משענת והחביאו אותם מתחת לשולחן שלכם. מילה של אחיכם, תוך זמן קצר תופיע חבורת בנות שתעשה הכל בשביל לשבת לצדכם במקום לעמוד בחוסר אונים.
אנחנו והטרף
המחוברת – אתה בלימודים. השיעור עומד להתחיל והפצצה של הכיתה בפאניקה כי "יש לי רק 37% סוללה!". כולם מחוברים לחשמל ואף אחד לא מוכן להקריב את הזנב (מטען) שלו. זה הרגע בו "ערכת המטענים" שהכינותה מבעוד מועד נכנסת לפעולה. אתה שולף את הכבל המתאים וזוכה לתהילת עולם והזדמנות לשיחה בסוף השיעור. ניצחון.
קטינ-קטינות – אתם קצת ערסים. הגעתם לדאנס-בר הקרוב ללבכם (או סתם ל"טרבין") ובכניסה אתם מבחינים בקבוצת יפיפיות בנות 18 שרוקמות תכנית פעולה כושלת באמצעותה ינסו להסתנן למועדון הנחשק. גשו אל עלמות החן והציעו את עצמכם בתור בני זוג נאמנים לדקות הקרובות. אם תצליחו והבנות יגיעו אל מחוז חפצן, יש סיכוי טוב שבהמשך הערב תזכו להוקרת תודה אמתית, מכל הלב.
הרימו עוגן – הלכתם לים. שבת בבוקר, המציל העצלן סגר ריבוע של 5X5 מטר לטובת המתרחצים, כולם נוגעים בכולם והמים מפוצצים פיפי. ואז אתם מופיעים כמו אבירים על סוס כחול, שטים על מזרן זוגי מתנפח ומסמנים לשתי החמודות התורניות לעלות לסיפון. הבחורות מבסוטות כאילו הרגע אכלו במבה אדומה וקופצות מיד על המציאה. אם התמזל מזלכם, תוך כדי עלייה ייפול לאחת מהן הבגד ים ותרוויחו הצצה חד פעמית לפטמה משובחת.
"יאללה בובה, תעלי"
נו, הצליח לכם? מצוין. עכשיו אתם ברשות עצמכם וכל מה שנותר לכם לעשות זה רק להגיד בדיוק את הדבר הנכון בזמן הנכון. אם עברתם גם את השלב הזה בלי לדפוק שום דבר, אז אולי, אבל ממש אולי, יצא לכם משהו מכל הסיפור. לא מבטיח כלום, אבל וואלה היו דברים מעולם.
לשאלות נוספות, קללות עסיסיות או סתם זיוני שכל, תגיבו פה למטה או שדברו איתי, אני אנדרוגינוס!
// גל ארנרייך